יום חמישי, 18 באוקטובר 2012

כולרבי


שם פרטיולורבי
שם משפחה: מצליבים
החלק הנאכל: גבעול מעובה







שם פרטי: קולורבי
שם משפחה: מצליבים
שם בוטני:
Brassica oleracea
מוצא: אירופה הקלאסית
עונה : כל השנה, השיא באביב



למרות שהם שונים, כרוב, כרובית, קולורבי וברוקולי מגיעים מאותה משפחה. משפחת המצליבים.

בגרמניה הוא גם קיבל את השם שלו. קול (kohl) שהמשמעות שלו היא כרוב, ורבי (rube) שהמשמעות שלו היא שורש. בגלל זה הרבה מאוד זמן חשבו שהוא ירק שורש, אבל האמת היא שהוא בכלל גדל מעל האדמה והחלק הנאכל הוא גבעול מעובה.


הקולרבי מאופיין כעושה גזים בבטן.  בגלל חומרים כגון: אינדול -3 (Indole-3-Carbinol ) והוא זה שעלול למנוע מחלת וחומר נוסף - סולפורן (Sulphuran).

המונעים סרטן המעי הגס, סרטן שלפוחית השתן, סרטן הקיבה סרטן הערמונית וסרטן השד, רצוי לאוכלם מבושלים ואפשר גם טריים

בזכות התכולה הגבוהה של סיבים תזונתיים, אשלגן (245 גרם לכוס וחצי) וויטמין C (139% מהצריכה היומית המומלצת) קולורבי יכול להיות פתרון תזונתי מעולה למי שסובל מבעיות בלחץ הדם. קולורבי גם עשיר בסידן (24 מג" ביחידה) ובזכות הסיבים התזונתיים הסידן הזה נספג הרבה יותר טוב בגוף. ובאופן כללי אפשר להגיד עליו שהוא מעודד הפרשת נוזלים מהגוף ומסייע לעיכול.

הקולורבי דל בקלוריות (27 ל- 100 גרם) ואומרים שרובן נשרפות כבר בתהליך העיכול שלו. הוא מכיל את הוויטמינים מקבוצת B (B6,B2,B1, וחומצה פולית) ואת המינרלים ברזל (3% מהצריכה היומית המומלצת), מגנזיום (6% מהצריכה היומית המומלצת) ומנגן (9%).

כאשר בוחרים קולרבי לאכילה רצוי מאוד שיהיה פחוס ולא גדול מידי, ולהקפיד שהגבעולים המעובים של הכולרבי לא יתארכו כלפי מעלה , כי אז הקולרבי לפני פריחה , הוא מעוצה ולא טעים וכל החלק המזין שבו לא עומד בצפיות הנדרשות ממנו בשל עושר החומרים הבריאים שבו



מתוך ויקיפדיה


כרוב הקלח, נקרא גם קולרבי או קולורבי, הוא זן ירק חד-שנתי ממין הכרוב במשפחת המצליבים. השם קולרבי הוא מגרמנית כאשר "קול" (Kohl) הוא כרוב ורבי (Rübe) הוא לפת. השם הגרמני הוא התאמה של השם האיטלקי cavolo rapa בעל המשמעות הזהה. החלק הנאכל הוא התעבות הגבעול.

בתחילת גידולו נראה כרוב הקלח דומה מאוד לכרובית, ברוקולי או כרוב. הוא נקטף בשלב מוקדם יותר בהשוואה לזנים אחרים במין הכרוב. אם הוא לא נקטף מוקדם, הוא הופך לסיבי וטעמו מאבד את עדינותו. לרוב, ירק גדול הוא סימן לכך שנקטף מאוחר מדי.

כרוב הקלח הוא דל בקלוריות אך מכיל ויטמינים רבים, במיוחד ויטמין C, ויטמינים B1, B2, B6, חומצה פולית, זרחן, אשלגן, ברזל, סידן ונחושת. הוא מומלץ לדיאטת הרזיה, קל לעיכול ועוזר בהפרשת נוזלים מן הגוף. העלים ניתנים אף הם לאכילה (כמרכיב בסלט למשל), הם מזינים אף יותר מן הירק עצמו ומכילים בנוסף גם קרוטינואידים.

כרוב הקלח ניתן לאכילה נא או מבושל. הוא דומה בטעמו לליבת הכרוב או לגבעול הברוקולי, אם כי הטעם מתוק ומתון יותר.

מבחינה רפואית נחשב כרוב הקלח למנקה דם וכליות ומכיל נוגדי-חמצון הנחשבים כמסייעים במניעת סרטן, ובמיוחד סרטן השד והמעי הגס. בנוסף הוא מסייע בסילוק רעלים מהגוף כגון אלכוהול וסמים, מאזן רמות סוכר בדם ומשפר את זרימת הדם בגוף. ברפואה הסינית משתמשים בו להפסקת דימומים במעי הגס ולהקלת קשיים במתן שתן.

ישנם כמה זנים בקבוצת כרוב הקלח בחלקם צבע הקליפה סגול. פנים הירק הוא בכל הזנים ירוק בהיר נוטה לצהוב.

לא רצוי [דרוש מקור] לגדל את כרוב הקלח בקרבת שום, בצל, תות שדה וחרדל (Sinapis alba).

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה